מאמע-לשון : יידישקייט מבית אבא

תקציר:
ורסטילית, רב־משמעית, עסיסית, מתנגנת ועשירה. הקימו תיאטרון לכבודה, שוררו בה, שרו בה, חרזו בה, סיפרו בה סיפורים על גבי סיפורים, הספידו אותה, קברו אותה והקימו אותה לתחייה. יידיש. מה לא נאמר על שפת הלב? מה לא נכתב על השפה והתרבות היידישאיות לאורך דורות בגולה ובארץ ישראל? "מאַמע־לשון – ייִדישקייט מבית אבא" הוא ספר חדש על שפה ישנה. ספר, ששם את שפת היידיש ותרבות היידיש במרכז. בעזרת "מאַמע־לשון" אנו נכנסים לבית ילדותם של אנשים מוּכּרים יותר ופחות, שמספרים על עלומיהם ועל היידיש, שהייתה חלק בלתי נפרד מהאנשים שהפכו להיות. זהו ספרה החמישי של ד"ר מאיה גז שרואה אור. היא התאהבה ביידיש וגילתה את גדולתה כשעשתה מחקר ב"יד ושם" בנושא "שינוי דפוסי אימהוּת בגטו ורשה". לצורך מחקר זה למדה גז יידיש כדי לקרוא יומנים שכתבו אימהות בגטו. -- מהכריכה האחורית.

עותקים